שלטון החוק - ביקורת חקיקה

הצעת חוק הקמת יישוב עירוני חדש, התשס”ז-2007, של חנא סוויד (חד”ש) ונדיה חילו (עבודה) היא מסוג הצעות החוק שמועלות מעת לעת, ולכאורה אין להן סיכוי לעבור. מדובר בבקשה די פשוטה, בסופו של דבר, אבל ההיסטוריה של ישראל מצביעה על שזה כנראה לא יקרה: הקמת ישוב עירוני חדש שמיועד בראש ובראשונה לאוכלוסיה הערבית. לא לגמרי ברור מהחוק איך הישוב ייועד לאוכלוסיה הערבית, משום שמצויין בו במפורש שכל אזרח יהיה רשאי להתגורר שם, אבל ניחא.

מה שמעניין בחוק הזה הוא שלשם שינוי, הוא לא הוגש רק על-ידי חברי כנסת מהמפלגות הערביות, אלא חתומה עליו גם ח”כ חילו מהעבודה, ותמכו בו, מעבר לחשודים המיידיים בנושאים ממין אלו, גם רשימה נאה של ח”כים ממפלגות “ציוניות”: יוסי ביילין, רן כהן, זהבה גלאון, מיכאל מלכיאור, שלי יחימוביץ ודוד אזולאי, למשל. אבל יותר מעניינים מהם הם שני שמות שאולי זכורים לכם מארוע פוליטי שהתרחש לאחרונה: קולט אביטל וראובן ריבלין - שני המועמדים שהתחרו על משרת הנשיא. אחד מהם, להזכירכם, איש ליכוד. שניהם תמכו בהצעת החוק, אולי לקראת הבחירות לנשיאות.

אבל הכי הכי מעניין, מהבחינה הרכילותית/פוליטיקה-תוך-פרלמנטרית גרידא, זה שהמועמד השלישי, זה שנבחר, דווקא לא תמך. אני אשאיר לכם לשער איך זה קרה.

(דובי קננגיסר)

אה, נכון, כי מוסד הנשיאות לא הושפל מספיק, בואו גם נניח שיבוא יום שיבחר למשרה המיותרת הזאת מישהו שיחליט, על דעת עצמו, לחנון את יגאל עמיר (סליחה, מישהו שרצח את ראש הממשלה ממניעים פוליטיים-אידיאולוגיים, שהרי בתי הכלא שלנו מלאים באנשים שמתאימים להגדרה הזו. אולי נוסיף גם “תימני” להגדרה, כדי שלא תהיה רחבה מדי?), גם בלי לקבל המלצה כגון זאת מוועדת השחרורים (שעליה כבר נאסר בחוק אחר לשחרר מישהו שרצח את ראש הממשלה וגו’).

חברת הכנסת רוחמה אברהם, הבנו שאת רוצה לבטל את מוסד הנשיאות. אני, אישית, אפילו תומך בכך בכל ליבי ומאחל לך הצלחה בתחום. אבל, דחילק, בואי נאפשר למוסד הזה לגווע עם טיפת כבוד, טוב? לא צריך לבעוט בו כשהוא כבר מחרחר על הקרקע.

(אה, כן, פוסט זה מתייחס להצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון - איסור חנינה לרוצח ראש ממשלה) של רוחמה אברהם ואחרים.)

צדיקים מלאכתם נעשית על-ידי אחרים - במקרה הזה, Yנט מצאו לנכון לסקור כמה הצעות חוק מיותרות בתכלית שעניינן גלישה ברשת ושמירת תומתו של העם היושב בציון.

זה תמיד נחמד שכלי התקשורת עוסקים בהצעות חוק, אבל חבל שרק לעיתים רחוקות מוצאים לנכון הכתבים לעודד חקיקה נכונה ומוצדקת. זו אחת ממטרות הבלוג הזה - לא רק להכפיש את החוקים הגרועים ומחוקקיהם, אלא גם לציין לטובה חוקים טובים וחשובים, ולעודד את המחוקקים שהציעו אותם.

בהקשר זה, אגב, כדאי לציין בצער שאתר האינטרנט של הכנסת מתעדכן באיטיות מרגיזה.

אגב חוקים שהוזכרו בתקשורת, שמעתי אתמול שרוחמה אברהם (קדימה) הציעה הצעת חוק לביטול מוסד הנשיאות. לא קראתי את ההצעה, אבל אני רוצה להביע כאן תמיכה עקרונית ברעיון. מוסד הנשיאות היה מוסד מיותר ומטופש עוד לפני ההמולה הנוכחית סביב הנשיא קצב, אבל זה שיש לנו כבר נשיא שני ברצינות שכנראה יאלץ להתפטר בבושת פנים, זה פשוט הקצפת על העוגה שמוטחת בפרצופנו על-ידי המוסד הבזבזני הזה, שלא מייצג כבר אף אחד ולא משרת שום פונקציה נראית לעין. חבל שהצעה כזו צריכה להגיע דווקא בעת כזו, מה שמקנה לה ריח פופוליסטי משהו, אבל לפעמים דברים טובים באים באריזות מסריחות. הידד לרוחמה!